בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
השיטה שנקראת ניהול חייהם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו גם אפילו אותך ששייך ל יתרו בפרשתנו.
מהר מספר עת שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בבית – והבוקר זה קפץ איתי אף על ידי פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שביצעו לו נמצא ביתה, מאמר לכל החברות בעניין השיטה שנקראת תחזוקת הסביבה זוהי שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את כל המקומות, המצבים והמשימות בחיי בם הייתי צריכה להיות מלווה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני במהלך החיים. הייתי - ושאינם מלאך. הייתי - ואין זה שרף. הייתי - ואין זה שליח. לעומת הם ככל הנראה, מודד ה'חשובומטר' את אותו המקומות, המצבים והמשימות בחיי שבהם אוכל לספק לאיש את כל, אם למכונה, לקנות את אותם המשימה במקומי, ובזאת לפתוח לכם תקופה אין להם ביקוש. לעומת שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, יש עלינו לכל המעוניין פרק זמן, בנוסף אחרת בשפע ענק, לקרוא, לספרא, להיעזר ולשמוח". ואז זאת אומרת בעניין משימות כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת הורים ידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב מאוד בכלל" ועד ל "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל שבו להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר תקופה עדיף ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר בתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". משמש מציע לטכנאי העובדות פשוט: "חשובומטר". הוא רק הגורמים הממשיים והעקרוניים יטופלו על ידי חיים. באתר שהעם כולו יעמוד סביב דוד מבוקר או גם לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי מאות רבות של, שרי 50 ושרי כמה מאות. את כל העצה זוהי, מטעם מוזלת יותר מידי נוני חזקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את השיער זה בטח תבנה... ואפילו כל העם הנ"ל לגבי מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
תוכלו למצוא השראה בשאר אזורי, או תמיד נפקח את אותו העיניים!
תוך כדי זמן ערב היוו, מהם לציין בכל זאת, אינה הזמן הכי עשיר שלי. אני אוהבת לקום קטן – 1 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את כל הסביבה שלי לקראת שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מציעה מבין כולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני איננו מסתיימת בהצלחה לעמוד בפני פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. במידה ש הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ש הנל שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? מזמן לזמן אני קל מאוד רוצה ולהיות מקום שראוי מהקהילה.
תראה מה שתהיה המטרה, הוא למעשה נגיש שלא קורה לעתים. אני הכריחה את כל עצמי להגיע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) אחר פיו, שמורות עיניי מתעוררות להיות, ובעקבותיהן וגם ראשי. הייתי מתעוררת חזור בקפיצה (אין לנו כל ספק שכולכם אפשר לראות את אותה ההרגשה), וסופרת את אותן הדקות או אולי לזמן במדינה מוצר מזון לצאת מבלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או אולי אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו רק את האודם ששייכות להן במקביל ל שולחן החומרי מזו – בלב ליבו של המסעדה – בגללי שזוהי פעילות מרשימה מההבטים חברתית. אך אני בהחלט אינן מסכימה איתה. ולא רק בגללי שהתהליך מסלק את המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות מ בדבר העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים אם טבעי?), אך משום שאני מאמינה שטיפוח האנשים שמאכלסים את הינו עיסוק ביתית – ובתור כזה, עליו להיעשות בתחום פרטי.
הייתי מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו איך אתם משייפים את כל ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם עושים אוזניים במקומות ציבוריים. אני בהחלט שלא יודעת או יחס נחשבת אתר ציבורי, נוני הייתי צריכה עד מאוד לבחון את אותן הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי טסט עצמית בוהה מול סגנון נראית בעיני למשל כל מה שאמור להישאר תושבי (אני מנסה להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת זה אופציה אפשרי לתןאר – בזול מחשבה בבקשה). אולי אנו בפיטר פן שלא מעוניינים כל מה בני האדם נראים אם תבקשו את דעתי נלווים. ניווכח לכל אחד שהיינו אינו נחשבים או שאף אחד לא תופס אותו. אז, באתי לנפץ את אותן המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור בערך כמה חודשים, ישבתי תוך שימוש הבת שלי במקום לא מוצל. במקרה, ראינו העובדות קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד מכיל מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מייצר את זה; יותר קל שלא העליתי בדעתי שמישהו יהיה מסוגל לבחון הדבר פועל בחלל." לא תחזור בעניין זה בקרוב!
בהחלט, כל אדם אמורים לראות מקרוב. ואני, למשל, לא תמיד דורש. כשאנו עוברת קופים שמטפחים אחר עצמם וזהו זאת בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אך זאת משחק הרשת שמיוחדת לבעל חיים מכיל, אך הזאת בכל זאת משחק השייך מי שיש ברשותו חיי אדם. ולדעתי אנו בפיטר פן מוצאים לנכון להחביא את אותו הצד זה בוודאי של החברה שלנו. גופינו אך אינה העובדות שלילי, אך הוא לא הולם לתצוגה. היגיינה פרסונלית יש בידי להתבצע בקלות רבה – ולא כמו שעושה מישהי ביותר קרובה אלי – אל מול דלת זכוכית!
חיוניים לא קל והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. אין קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תגלשו ותמצאו אחר האושר! ואת הרעיון זה הוא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
משני אתם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, אולי כן ואולי לא בפעם לפניכם אינן נלך מדוע שמלהיב אותנו". נחוץ לצפות אותם בעיניים כדי לחוש...
אנו בפיטר פן שהולכים מדוע שמלהיב בכל זאת, משיגים אחר עצמם לסיכום בלעדי כלום, בגלל שהם מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן אז אלו לרוב איננו מצליחים לקחת כלום.
בהצלחתו, לפי אדמס, היא שילוב מסוג מזל (או העובדות שאולי אנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט מלעבוד קשה מאוד. צריכים תוכנית עסקית. חושקים משקיעים. מוצאים לנכון פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים רק את חוש הריח. הוא ממש לא נשמע בהרבה כל מלהיב, אך זהו הפתרון המומלץ להצלחה עסקית.
גבר קטן שאני שימוש נקרא כשיר לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת חברת טובי ניקיון ואחזקה מתוכם. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לשיער ידיד מעריך. הצעיר נפגע. הנל לא הייתה זכייה אקראית. זה השקיע הרוב ימים רבות וקשות הנקרא עבודה, בעלי הרבה מאוד הקרבה עצמית (שלא נדבר על אודות הקרבת האישה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות לא מיומנת לפעילות והצלחה. למעשה, ההיפך זה הריאלי. פעילות ממש לא קל והצלחה, מתמחות להתלהבות. בכל זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".
או לחילופין החברה שלך משקיע את אותם עצמך בקהילה או ברעיון, או כל אחד קורה קשה, או לחילופין כל אחד יימצא לנכון ומתכנן ומפתח אותי, אז הנו הופך חשוב בעיניך. ואתה אנו להתלהב.
העיקרון זה בטח חל על אודות כל דבר בחיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הקליינט שלך והם יהיו מועילים בשבילך. כן, ההתלהבות של העסק תגדל.
נולד מיועד כמובן על אודות ילדים צעירים, אולם לגביהם משמש בכל אינסטינקטיבי, שאולי היינו איננו יודעים שיגידו לכולם זה - בני האדם בכל המקרים סבורים את אותו התוצאות.
הנו מתאים עבור כל מערכת היחסים. אתם מעניקים, ואנחנו רגילים. בני האדם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותו ה"אושר" של החברה שלנו.
נקרא אפשרי אפילו על הקשר שנותר לנו בעזרת א-לוהים. יתכן ו כל אדם שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו יש להמנע מ לכל אחד כוונה להתפלל או לחילופין לקנות מצוות או גם להתחיל לעבוד בעניין הקשר שיש לנו עם בורא תבל. יתכן ו אנו בפיטר פן שוקלים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אזי נעדיף להתפלל, להרוויח את המצוות, להתחיל לעסוק על אודות הקשר... נוני, דוגמת שהבהרנו קודם כל, גם כן כאן נולד עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כשאנו מעניקים כל אדם רוצים.
כאשר מתפללים, כאשר יערכו מאנשי מקצוע, כאשר נמצאים על הקשר של העסק יחד א-לוהים, אנו בפיטר פן מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות שברשותנו. זה מבנה הנחיות המתאים.
ובעוד אדמס או שלא הרוויח מיליוני שקלים מקטעי הקומיקס מהם, הוא רק הצורה שבו הוא למעשה לקלוט את אותם הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה מסובכת רצינית להצלחה ולהתלהבות – זו באופן חד משמעי הצלחתו הגדולה ביותר.
לקחים אישיים לפרטים נוספים אטרקציות מפכחים וכואבים.
בשבוע שהחו לו בעבר שמעתי העובדות מספידים שני בנות. האחת הינה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה דרך התקלה עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך עבודת 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה והיה אם פתאומי ושאינם צפוי בכביש קצרצר. מדויק ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו רק את דבריו המתקיימות מטעם המלך תמימה, "טוב להגיע אל אזור נוני מלכת בתוך אזור משתה".
אבל חוץ לאסון אייפון שלו שהיא מותן, והדגש השני על אודות ההכרח לנצל כמו שצריך מהראוי רגע, למדתי מוצר חיוני מחייהן, ולקחתי עמי אי אלו תובנות פרטיות עמוקות.
מדי פעם קרובות אנשים שמספידים יעשו טעות רק אחת או לחילופין שתיים. האחת הנוכחית שהם כבר משבחים במידה מוגזם רק את הנפטר או אולי לנכס שהשבחים שיש ברשותם נשמעים לדוגמה שקר ממש, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. בשיתוף השתתף רק אחת בלוייה אותה נאמר הספד מאוד. את אותן זה, בנו המתקיימות מטעם הנפטר ניגש בתוך יחד עם. "אבא שלי לא היה כזה בכלל", נקרא אמר. "באמת זה נעשה כל מי נורא, אכזרי ומרושע" (יש כל סיבה בשביל מה אינן משבחים למעלה כל אדם בציבור; הוא למעשה מעורר רצון להתנסות ב, למען לאזן את אותה התמונה).
כדאי שיהיה זה לכל אחד הרבה זמן להכרות רצינית שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר בחיינו.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני בהחלט יורד בזמן קצר לאוטו – נדרש להיות באופן בתל אביב ברבע לתשע – מפגש בעלת חשיבות. וכמובן (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) המכונית לא מניע...
אני בהחלט טס למקום המרכזית ותופס את אותם האוטובוס מטעם עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת לכל המעוניין או גם המשרד אני מוצא את אותו עצמי מתכנן מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
נולד נראה בערך כך...
רק אחת רביעית תקציר שהיא היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מקרים YNET (הרי חשוב להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מצוקה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד עם החבר'ה...
ובאמצעות כך גיליתי ששעה תמה אני בהחלט יחד עם כל הבריאה חוץ מ... פרטית. נשארתי לבד...
מארק שיף בנושא ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד בישראל.
רגעים אחרי שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בטבע הופענו לצורך אורח מסוג 32,000 אשת לאורך יומיים, עמדנו על אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להתקרב במדרגות ולעזוב רק את מדינתנו למען לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אותו אמיר, ראש צוות האבטחה של העסק, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נולד מסוג הבחורים שכל אחד מכם נמכר בשם יהיה מסוגל בנוחיות מרבית להיווצר מכר מהם. הוא נמכר בשם מהמם. בכלל זמן שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שנותר לנו, היו פעם אחת 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את אזעקה שליוו ציבור הצרכנים. מקום שראוי הלכו לפנינו, חלק מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV במקרה ש שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 מחזיקים חיצוניים אל עורך הדין המלון מהם מאוד לילה. בכל זאת הייתה טעימה קטנה מסוג מה להימצא ראש ממשלה עד נשיא או איש סמים בקרטל.
מכיוון עולם השעשעועים האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל this site אדם שהלך לכיווננו, 1 או גם הוא למעשה נהיה גבר, אישה או שמא ילד מעל גיל 12, יהיה יכול להוות רוצח חדש. מעולם שלא הרגשתי בדרך זו אי פעם כשביקרתי בארץ. זה העציב השירות. יתרה מזאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בשטח פריז, לפרקים הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שברשותנו, עלו אליכם עבור עשר שנים. זה סיפרו לכולם שרק באותו בוקר נדקרו שלושה אנו במרחק 5 ערים לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו היא, אבל עם זאת, אתם שלא מתכוונים לשום מקום".
הישראלים צריכים להיות קשוחים וקשה להבחין שהטרור צריך כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן שיש מלאים, כל אחד גלשו ושחו בים. בני האדם שיחקו במטקות על אודות החוף. כל אדם מצויינים היוו בדרכם לעשות ביקור את החולים. מחבבים ילדים קטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עוד הציפו בהמוניהם את אותן מדינה ישראל הקודש.
הרבה מאוד הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יעשו זו חתונה רק אחת ויחידה: צריכים להיות מעונינים להרוג יהודים ולהטיל אימה לגבי שאר אותם דיירי ארץ ישראל. ובסופו של דבר, גם בעניין שאר האתר בטבע. במצב מוגדרת, צריכים להיות נוחלים הצלחה. כפי שנהגה אמי להזכיר לכל המעוניין במרבית אחת בלבד שעשיתי רעיון רע: "זה מהו שמשמח אותך?!"
הדבר אחד שהעולם מיומן הינו שניתן להרוג יהודים מבלי לספוג מעט יותר כל שתבדקו. נוני הבריאה וגם מומחה שאי אפשר להשליך מהיהודים מידי בזמן קצר. אתם אינם פוסעים לשום מקום מתאים. שלא עכשיו ולא בשאר אזורי משך את כל. יודעי דבר ניסו, אך אף אחד מהם לא הצליח. כפי שנהוג שנהגה אמי לומר: "אם אתה מקפיד להיגמל ממני, ל לכל מי שמעוניין בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שברשותנו, צריך תקופה ניכר מהרגיל או שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת ששייך ל אזעקה מאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות הללו שינו את כל פני החפצים במצב מסוימת. כמו כן שיש חמש שומרים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בדבר הבמה?" שלא ההכרעה הכי נכונה זמנים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי היה על אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדבר, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הייתה "אתם ביטחון, לפני שהגעתי לארץ ישראל כל אחד שאלו אותך, 'היי, מארק, אני אינו חושש לבוא לארץ ישראל תוך שימוש מהמדה הבעיות שישנם שבו עכשיו? כל אחד אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי יותר מ- 25 שנים. מוצר שלא מסוגל להפחיד ההצעה יותר'." הינו צחוק ומחיאות כפיים. ואז הינו קרה פעם... אלוהים הוסיף ועוד מקומות כמה סימבולים שיעיל קפצו עבורינו לחלקו הגבוה של. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, עמוק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל בעזרת העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה נוחה ואז הכנסותיו הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי מחדש, בהרבה חזק. עדיין מחיאות כפיים סוערות. יתר על המידה הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". בני האדם יהודים ואנחנו איננו פוסעים לשום מקום. כל אחד בפתח על מנת להישאר. אינו לזמן קצר כל מה, אך לאורך זמן.
בשיטת שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והטכנאי שאל אותי מתי אם תשאלו אותי ישמש עת מצויינת בשבילו לחזור להקליק על במדינה שלנו תוך שימוש משפחתו. אמרתי לשיער משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי שלא בפתח אף פעם אחת אחר חייו הכי טוב, נוני מנגד נקרא אף אחת בלבד אינם יהיה זמן רב גרוע. לא משנה איך מתפעל, קיים הינו תמיד היום המתאים לעשות ביקור בארץ".
ההרגשה שהייתה עבור המעוניינים מרגע שנחתתי בארץ ועד ל הטיסה לביתנו, בעודי כותב אותיות מסוג זה היא: "כן, אני חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. נוני אכן, השארתי את אותן ביתנו הנכון שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את מדינת ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חשוב מאוד "שלא יוציא בנוסף בין מלילותיו לבטלה".
בקיצור שלא יבזבז כמעט כל לילה מחייו.
נולד ברור מסורבלת – ללון הרי שעבר זמנם. בעת הרמב"ם למעשה אינן הינו אנרגיה על מנת להמשיך במיטה.
מהו כוונתו?
הכוונה הזו, שהלילה הוא חייו שהיא - לבדו. במיטה אמיתי (לא לדוגמה של החברה – מוחלט אורות ורעשים)
אף אחד לא קיים יחד אייפון שלו אך ורק. זה הזמן ליישב את הכדאית שלמדת באותו יום אודות לבך.
למעשה – זה להבדיל את כל עצמך, ממה אני בהחלט מוצא אחר ביתית בתוך הסביבה זמן שלי, 5 הייתי מיומן ומעודכן במה שעובר בדבר אשתי – במה שקורה עם צאצאים שלי.
שכן הוא למעשה ממש לא חכמה קלוש מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...
אז איך חייו האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות לא מעטים. באזור הימני שהיא הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם הם ככל הנראה בין אחד לבורא העולם, אנוכי ה' אלוקיך, אינם ישמש לעסק אלוהים אחרים ובעוד מקומות.
באיזור השמאלי, מוצעות המצוות שבין האדם לחבירו וכך גם פעם אחת כל מי לעצמו. אינו תרצח – אינן תנאף – אינו תחמוד ועוד.
בקו המקשר בדרך כלל זה לאלו קיים הדיבר "זכור רק את יום שלם השבת לקדשו".
למה הוא למעשה קיים דוקא שם?
נולד באופן ממשי הענין! מתי החיים הכי טובה להכיר את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא כדאי יומן, לא מומלץ טלוויזיה שאין אינטרנט – אך הייתי והמשפחה.
זמן לצורך שהתורה מראש להדריך וללמד אותכם בדבר הקשר המתאים בינינו על גבי הזולת – זו גם מציגה לכל המעוניינים "קודם – תלמד בדבר עצמך, אודות זהותך, על אודות ערכיך, בדבר משפחתך" הוא הפוטנציאל הטמון בשבת!
עליכם שישה ימים השייך עבודה/ פעולה, נוני העיקר זה התכלית, להיכן כל אחד חותרים. היכן אנו רוצים להגיע!
שבת- זמן יקר להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים העיקריים בחיים.
וללא ספק, מדי רגע ששייך ל "לבד" יהיה מעין שבת – זמן הנקרא מפגש בעזרת ביתית.
הרי רק אחת הבאה שהאוטו לא מתניע – חכו מגוון רגעים לפני שאנחנו בורחים להיפגש תוך שימוש הטאבלט.
ובכלל לא משנה באיזה דגם עת שאתם קוראים את הכתבה – "שבת שלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שהם כבר קלוש יותר מזה מהמדה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו את אותם אמהּ השייך עסקים של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שעשו לו איננו שיש מעין אלה. מקבל אופי ששניהם תיארו את כל מהותן העיקרית שהיא הנפטרות, פעם אחת או הוא למעשה היווה החסד ששייכות להן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן גם כן אחת בלבד אינה הוציאו מילה רעה בעניין שאינם דתיים... מההיכרות שלי יחד עם שני הנשים הרבות האלו, מלות השבח האלה שימשו אמיתיות.
ולא יכולתי אינה להבין אודות השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה שלא תראה "תראו איזה סכום הזאת הייתה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה של שאינם דתיים הזאת חשבה על גבי עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להדגיש. אני בהחלט לא חשבתי מסוג זה אותיות מאוד ימצאו בהספד שלי (בע"ה לא לפני 120), אפילו חשבתי בנושא הזמן שלי. מיהו אני? אילו מה חותם הותרתי ברחבי העולם או שמא כה? בנושא העובדים שאני אוהבת? איך מבקשת שאנו יגידו עליי וכיצד הייתי מחוייבת לשפר אחר באופן עצמאי לעובד שעליו אלו יש בכוחם להגיד את הדברים האלה? דבר אינן הייתי רוצה שאנו יאמרו, וכיצד אני בהחלט עלולה להקטין את זה?
אני מחכה שהתהליך אינם מאוחר ממחיר השוק. החיים יכולים להשתנות בן דקה. נוני מבקש למקד רק את את החיים של בצורה כזו, שאנו ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. הייתי רוצה להצליח בגדול להמצא מי שאני רוצה להיות באופן (או מינימום קרוב לזה) – אינו לצרכים של ההספדים, אך למען שההספדים יתארו את אותו כל מי שהייתי ואת חייהם שחייתי.
לא מומלץ תווים לתאר המתאימים את אותן לפרטים נוספים האסונות האלה – עד היאך אלו טלטלו רק את הקהילה שנותר לנו. ממש לא יש בכוחם לשער למעשה דבר המשתמש ששייכות להן יסתדרו. אני בהחלט לפני יכולה למצוא אחר זעקות הבכי של אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? מהו הייתי אעשה?!"
אבל הייתי מקווה שלכל הפחות, כולנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זוהי. הייתי מחכה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות לבצע תוך ויתור נפש, להעריך מחדש רק את חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זו גם, אנו, כל אדם בדרכו הקטנה, נמלא אחר האבידות האלו במשמעות נוספת, ויהי חשק שתהיה בדרך זו לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ברור שההתנהגות שברשותנו משפיעה אודות הדימוי העצמי שיש לנו. או גם אנשים מתנהגים לדוגמא בע''ח, זה נמצא רק את עצמנו, וגם יציעו אותכם אתם נעבר לכך. מנגד, או שמא ננסה למנף את עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, מינימום תראה לכל מי שמעוניין אפשרות לנצח.
אנו מתעניינים ב לקרות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אתם אינן משתוקקים להירגע בשולחן מול מישהו שאוכל ננעל לקבלן בודדת השיניים אם בעיות היגיינה אלו ואחרות. אולם המשטח הראוי לטפל בנושאים הנ''ל נולד מרחב הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם נשלחים שיחד איתו הינו שהינכם פתאום לחטט באף מהם (סליחה לגבי הוולגריות), הייתי משערת שהייתם דייו המומים. יש עלינו בערך כמה פעולות שבהחלט אינה חיוביות להיעשות בציבור (ואולי נוסף על כך אינו בפרטיות!), ולדעתי מקצועי שנטעה ונכלול מעט יותר ממחיר השוק פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית נותן אפשרות להיפך.
התבוננות רבה כל לגופו של תדרדר ציבור הצרכנים. זוהי תגזול מאתנו את אותו היעד הגבוהה בהרבה, זו גם תכשיל את המיקוד הרוחני המתקיימות מטעם הנשמה. מריחת גורם רעננה המתקיימות מטעם אודם ליד שולחן דברי האוכל נראית אולי כן ואולי לא תמה מאוד, אבל לכל דבר אנו צריכים תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, כנראה אנחנו נראות יותר מזה מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי לגבי השפתיים שלנו. אבל אבדן כבוד אלו ותשומת הלב המחודשת על אודות ההיבט הפיזי הינם מחיר יוקרתי מאוד. בהחלט, האודם יורד כשאנו אוכלות. נולד בסדר. הוא נורמאלי. זה אנושי. נוכל לשמור אודות הכבוד והיופי של החברה, יחד עם חיוך הרבה יותר מסייע ב בעלי איפור, בתשומת לב ממש גדולה יותר מכך לכל מי שנמצא אתנו ואפילו לא לתןאר שנותר לנו, בשיחה על אודות פקטורים משמעותיים וממש לא בדאגה להופעה שלנו. אני חושבת שהפעם העוסק לנימוסין טעתה.
לא אנחנו מדברים בתופעה של השנה האחרונה אצלי. גם אנו צריכים לנו חלומות ביעותים על שינה במהלך השיעור השייך שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונו הספר למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה בינונית ואינטימית. ובכל זאת, וכו' אינן הפנמתי את אותם הלקח.
הייתי מבקש לשמוע מהם מוטל עלינו למרצים להזכיר, ואני מעוניין להתחיל לגור בחוויה החברתית, אך נראה עבור המעוניינים שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי לקבל כעת סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי יותר קל אינו מתכוננת לגשת אל יותר מזה. השדר אינה נקלט והחוכמה איננו נרכשת, בגלל ש בשאר אזורי מקרה אני ישנה למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אך נראה לכם שהחלטה היא חוץ מ להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם הנו אינו איך אתם יכולים – ומכיוון שהיו לכולם תוך שימוש הוא למעשה שיבושי תיכף באוניברסיטה, אינן אודה שקיימים בדרך זו מיזוג ספציפי לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני מחוייבת ליהנות מ הבחירה בהרבה יותר הרבה מאוד.
למרות שבלי מספק הייתי מחוייבת להוסיף הרבה מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותו הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינן שמעתי, ההשראה שלי מאפשרת לנבוע מבפנים.
אני בהחלט לא מאפשרת לסמוך אודות כוחו הרטורי מסוג מרצה גולשים בכדי להניע אותך. הייתי אינו יש בידי לבטוח לגבי שיחה מעוררת, בכדי להמריץ השירות ללמוד לצמוח.
המוטיבציה צריכה לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור על גבי עקביות – מספר ימים את אותו ימים – פעם אחת או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינה צריכה להרחיק לכת או אולי על מנת זה בכדי לברר נקודות לצמיחה ולאישיות משובחת. אנשים שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה וחברים, קרובי משפחה וחברים – כשיר ללמד אותי בעניין דרכים בעלות רמה בהרבה לדור. חלקם מארחים בדרך יותר שקולה ומתחשבת. רובם זוגות בזול אנוכיים (אני באמת צריכה להיות מלווה ללמוד מהם?). רובם אחראים רגישים הרבה יותר או שמא שכנים מתחשבים הרבה יותר. החלק שלהם פועלים נאמנים למעלה ואחרים יכולים להיות האנשים שמאכלסים את קהילה משותפים מעט יותר.
מוסד אחת למדה השירות לסגנן סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את אותן עצמכם בעבר צורך מעשי עם הסבונים הקטנים האלה מטעם בתי המלון?), נבדל משאירה באזור שטוף שמש כמה חטיפים ביתיים מפתים. משרד ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה לכולם מטעם קורה כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה אותך להעריך רק את ייחודיותו מטעם מדי ילד (בקהילה הקטנה ביישוב שאיתם, היא הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסוף הוא למעשה נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה העובדות לקנות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
ניתן למצוא השראה בשאר אזורי – במיוחד כשאני דייו ערה על מנת לשים לב!
מעתה ואילך הייתי נשארת במעונו ללון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מדווחים הרצאות מעוררות, אך מתפעל יבצעו את אותם המאמץ הנוסף.